הארגון הלומד

פיטר סנג'י, מומחה נודע בתחום הניהול, טוען כי בעידן הנוכחי הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן מותנית בהיותו "ארגון לומד". ארגון כזה, לדבריו, הוא "מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה". סנג'י מונה חמישה תחומים של למידה בארגון, אשר, לדבריו, כל אחד מהם חיוני ותרומתו להצלחת האחר מכרעת, ולכן קיומם המשותף הוא שמאפשר למידה משמעותית של הארגון. 

1)    מיומנות אישית.  לדברי סנג'י זהו "התחום של הבהרת החזון האישי שלנו והעמקתו ללא הרף, של מיקוד האנרגיות שלנו, של פיתוח סבלנות ושל ראיית המציאות באובייקטיביות". סנג'י מייחס משמעות רבה לקשרים בין הלמידה האישית לבין הלמידה של הארגון ומדגיש כי "מחויבותו של הארגון ללמידה ויכולתו ללמוד אינם יכולים להיות גדולים יותר ממחויבותם ומיכולתם של אנשיו."

2)    מודלים מנטליים.  אלו הם לדברי סנג'י "הנחות, הכללות, או אפילו תמונות או דימויים מוטמעים היטב, המשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם וכיצד אנו פועלים". הוא מדגיש את חשיבותה של למידה ממוסדת לשינוי המודלים המנטליים המשותפים של הארגון ומציין שזו צריכה להתמקד בחשיפתם של המודלים הסמויים ובהעמדתם לביקורת קפדנית.

3)    יצירת חזון משותף.  סנג'י מדגיש את ההבדל בין חזון משותף לחברי הארגון לבין חזון אישי של המנהל, לו מצייתים העובדים. הוא טוען כי "במקום שבו קיים חזון אמיתי, אנשים מצטיינים ולומדים, לא משום שאומרים להם, אלא מפני שהם רוצים בכך.". יצירת חזון משותף, לטענתו, מטפחת מחויבות לטווח ארוך.

4)    למידה של הקבוצה.  תחום הלמידה של הקבוצה תלוי לדברי סנג'י ביכולתם של חברי הקבוצה להניח הצידה את ההנחות שלהם ולפתוח בחשיבה משותפת אמיתית בתהליך של דיאלוג. חשיבה זו מפתחת, לטענתו, את היכולת להתבונן בתמונה הכללית החבויה מאחורי נקודות הראות האישיות של חברי הארגון. סנג'י מדגיש כי כאשר מתקיימת למידה אמיתית בקבוצה "לא זו בלבד שהיא מסוגלת להגיע לתוצאות מרשימות, אלא שגם חבריה מתפתחים במהירות גדולה יותר מכפי שהיו עשויים להתפתח בנסיבות אחרות ."

5)     חשיבה מערכתית.  לדברי סנג'י "חשיבה מערכתית היא מסגרת מושגית, מצבור של ידע וכלים שפותח במשך חמישים השנים האחרונות במטרה להבהיר את הדפוסים השלמים ולסייע לנו לדעת כיצד לשנות אותם בתכליתיות". זאת בניגוד לחשיבה לינארית ולראיית חלקי המערכת כבדידים, תוך התעלמות מיחסי הגומלין ביניהם. סנגי' טוען כי בהיעדר חשיבה מערכתית קיימת נטייה לטפל בחלקים נפרדים של המערכת ולפיכך לא ייפלא כי הבעיות החמורות אינן באות על פתרונן. הוא רואה בחשיבה מערכתית את התחום החשוב ביותר בלמידת הארגון.

"הארגונים שיצטיינו בעתיד יהיו הארגונים שיגלו כיצד למצות את המחויבות של האנשים ואת יכולתם ללמוד בכל הדרגים של הארגון"./ פיטר סנג'י.