AAR, BAR ומה שביניהם...

תחקיר והפקת לקחים מהווים מרכיב של מערכת  הלמידה הארגונית, שמטרתם להשיג הבנה חדשה לגבי בעיות שיטתיות, ולהשתמש בהבנות אלו להגברת  האפקטיביות והיעילות.

המאפיין המרכזי בלמידה הארגונית הוא שיפור מתמיד בביצועים, תוך שאיפה למצוינות. ארגון המתנהל לאור תורת הלמידה הארגונית אמור ללמוד מכל אירוע, במגמה לאתר את נקודות ההצלחה והכשל – על-מנת להשתפר בעתיד.

After Action Review  = AAR:

המתודולוגיה הרווחת לתחקור בארה"ב, ונראה שגם באירופה, נקראת AAR המהווים ראשי תיבות לשם- After Action Review. מתודולוגיה זו כה נפוצה, עד כיAAR  הפך לשם נרדף לתחקור בכלל, בדיוק כמו ש- Frigidaire הפך לשם עצם נרדף למקרר על שם החברה הראשונה שפיתחה מקרר ב- 1916, ופלאפון שהיה ראשון בארץ, משמש עד היום את חלקינו, כשם נרדף לטלפון סלולארי.

שיטת ה-AAR פותחה ב – NAVY האמריקאי בגוף ההדרכה, שחיפש איך לשפר את יכולת התרגול של החיילים. בסיומו של כל יום תרגול, גם אם התרגיל נמשך על פני מספר ימים, נשאלו החיילים ארבע שאלות, שהן הבסיס לכל AAR עד היום:

1.  מה ציפיתם שיקרה? (קישור ליעדים)

2.  מה קרה בפועל?

3.  למה (הפער בין מה שציפיתם למה שקרה)?

4. מה אתם ממליצים, בעקבות זאת?

לא לקח זמן ושיטת ה- AAR נפוצה בכל רחבי הצבא האמריקאי, ומשם, השיטה עברה גם לתעשייה.

היפה בשיטה הוא פשטותה. קל תפעל אותה, השאלות ברורות, והתהליך מקדם; ניתן להפעיל אותה על אירועים, תהליכים ופרויקטים קטנים, ובה במידה להפעיל אותה על מגה-פרוייקטים; ניתן לחזור על שאלת ה"למה" (שאלה 3) יותר מפעם אחת, ובכך לבצע העמקה והבנה טובה יותר של גורמי השורש. הכל לפי הצורך וההקשר.

BAR = Before Action Review:

לפני מספר שנים, התפתחה שיטה משלימה מעניינת: BAR, ובשמה המלא- Before Action Review. אם מחפשים את המקבילה בעברית, הרי שאם AAR הנו תחקיר, הרי ש- BAR הנו תדריך.

BAR אינו סתם תפיסה משלימה, שכמו שמתחקרים אחרי, כך כדאי גם לתדרך לפני; מתודולוגיית ה- BAR נבנתה כראי לשיטת ה-AAR. השאלות הנשאלות בתהליך התדרוך:

1.       מה התוצאות המתוכננות? מה המדדים הקשורים לתוצאות אלו?

2.       מה האתגרים שאנו יכולים לצפות?

3.       מה אנחנו או אחרים למדו ממצבים דומים?

4.       מה יגרום לזה להצליח הפעם?

רשימת שאלות פשוטות וברורות.

הקשר ל-AAR כפול:

1. שאלה 3- מה למדו ממצבים קודמים, יוצרת קשר ישיר לתחקירי העבר.

2. המתודולוגיה עצמה:

·         מול שאלת התוצאות המתוכננות ב- BAR, ניצבה שאלת הציפיות ב- AAR;

·         מול שאלת האתגרים, ניצבה שאלת ה"מה קרה בפועל";

·         מול שאלת ה"מה למדו", ניצבה שאלת ההמלצה;

·         ומול שאלת ההצלחה, ניצבה השאלה ההפוכה, השואלת על הפער בין הרצוי למצוי ב- AAR.

המתודולוגיות הללו לתדרוך ותחקור יפות, פשוטות ובעיקר אפקטיביות. הן כדאיות ליישום כל אחת בפני עצמה, אך אין ספק ששילובן יוצר סינרגיה אמיתית, היכול לסייע לנו להצליח יותר כאנשים, כמנהלים וכארגונים.