חכמת ההמון או טיפשות העדר?

חכמת ההמונים היא כלי ליצירת ידע. זוהי תובנה קולקטיבית הנוצרת באמצעות יכולות של שיתוף פעולה כאשר מתקיימים תנאים מסוימים, הסך הכל של הקבוצה גדול בהרבה מזה של הפרט.  ההפך מ"חכמת ההמונים" הוא טיפשות העדר. משמע התנהגות קולקטיבית הרסנית כאשר לא מתקיימים התנאים ל"חכמת ההמונים", שמביאה לתוצאה שהסך הכל שלה נמוך בהרבה מסכום מרכיביה.

דווקא העמדה הקולקטיבית של קבוצות אנשים מגוונות שלא מכירים זה את זה, לא בהכרח מומחים, נטולות היררכיה, ייתנו את התוצאות הטובות ביותר לארגון ביחס לעמדתו של מומחה אחד במענה על שאלה. שיטה זו של "יצירת ידע" הפכה דומיננטית בעקבות צמיחתם הדרמטית של אתרי אינטרנט כדוגמת "ויקיפדיה", המתבססים על "חוכמת ההמון": למרות שכותבי ויקיפדיה רבים – ולכאורה אין פיקוח על איכות כתיבתם – מחקר שערך כתב העת "Nature", שבדק 42 ערכים מדעיים מדגמיים על ידי מומחים, מצא בוויקיפדיה רק מעט יותר טעויות מאשר בבריטניקה. זאת למרות שהבריטניקה נכתבה על ידי מומחים. דוגמאות נוספות ל"חוכמת ההמון" הן "הקוד הפתוח"; גישות של "מחקרים פתוחים" ועוד.

התהליך תואר בהרחבה על ידי העיתונאי האמריקני ג'יימס סורוביצקי (2006), בספרו: "חוכמת ההמונים", תוך מתן דגש מיוחד לעולם העסקים. סורוביצקי מביא כדוגמה את ממוצע הניחושים של כ- 800 משתתפי הימור בדבר המשקל הצפוי של בשרו של שור מסוים, לאחר שיישחט. ההמון – שברובו היה מורכב ממנחשים ולא ממומחים – ניבא את המשקל בדיוק רב ביותר (הניחוש הקולקטיבי היה 542.9 ק"ג, בעוד המשקל האמיתי של הבשר היה 543.4 ק"ג) (סורוביצקי 2006).

סורוביצקי (2006) התייחס לשלושה סוגים של חוכמת המונים:

• קוגניציה:  חשיבה ועיבוד מידע, שיפוט של השוק, שלטענתו יכול להיות מהיר יותר, אמין יותר ופחות מושפע מפוליטיקה, כפי שדיונים וועדות מומחים יכולים להיות.
• קואורדינציה:  היכולת לתמרן בגמישות וללא התנגשויות בתנועה זורמת, בדומה להולכי רגל רבים על מדרכות שאינם מתנגשים;
• שיתוף פעולה:  היכולת של קבוצת אנשים ליצור יחסי אמון, ללא מערכת השולטת בהתנהגותם.

לטענתו של סורוביצקי (2006), ארבעה אלמנטים מבחינים בין המון "חכם" ובין המון 'לא רציונאלי':

• מגוון דעות:  שלכל אדם תהיה דעה אישית, גם אם מדובר בפרשנות אקסצנטרית של עובדות ידועות;
• עצמאות:  דעתם של אנשים לא תושפע מדעותיהם של הסובבים אותם;
• ביזור:  אנשים מסוגלים לשאוב מידע אישי מסוים;
• צבירה:  קיומם של מנגנונים האחראים להפוך שיפוט אישי להחלטה קולקטיבית.

הצלחת השיטה הביאה לכך, שאחד התחומים הצומחים ביותר בניהול ידע כיום בארגונים הוא מה שמכונה "Crowd Sourcing" - הוצאת נושאים שונים להמונים, על מנת ליהנות מ"חוכמת ההמון".