רשומות

קהילת מעשה

קהילת מעשה, מהי? קבוצות של אנשים, בעלי עניין משותף, אשר מאמינים זה בזה ומשתפים זה את זה בסוגיות מעשיות מן העבודה היומיומית, ומשתמשים בשיתוף זה ליצירת ידע ארגוני . חשוב להבחין בהבדל בין קבוצות תמיכה לקבוצות עשייה (קהילות מעשה). בקבוצות תמיכה, קיים שיתוף בידע, נוצרת הבנה הדדית למצוקות ואפילו ניתנים טיפים הדדיים, אבל זה אינו הופך את הלמידה לידע וודאי או לידע ארגוני . על מנת ליצור ידע, נדרשת הקהילה ללמוד מתוך המידע השוטף, וליצור תובנות ועקרונות. אם אלה יתורגמו לאחר מכן לדפוסי הכשרה, דפוסי עבודה מערכתיים ולנהלים, אז יווצר ידע ארגוני . מטרותיה העיקריות של הקהילה: 1. החלפת רעיונות ושיתוף בידע. 2. יצירת ידע חדש. 3. מתן ביטוי לידע שנוצר והועבר בקהילה, במסגרת העבודה השוטפת . 4. יצירת קבוצת תמיכה מקצועית . עקרונות בסיס בבניית קהילת מעשה: 1. מנהלים חייבים לעודד את הקהילות, להראות שזה חשוב ולא לדרוש תפוקות מיידיות. עליהם להתייחס אל קהילות המעשה כאל נכס. 2. קהילה צריכה להיות בעלת פוקוס ברור ומטרה משותפת. מטרה משותפת היא הדבק שיחבר בין חברי הקבוצה . 3. לפתח תרבות פתוחה...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

AAR, BAR ומה שביניהם...

תמונה
תחקיר והפקת לקחים מהווים מרכיב של מערכת  הלמידה הארגונית, שמטרתם להשיג הבנה חדשה לגבי בעיות שיטתיות, ולהשתמש בהבנות אלו להגברת  האפקטיביות והיעילות. המאפיין המרכזי בלמידה הארגונית הוא שיפור מתמיד בביצועים, תוך שאיפה למצוינות. ארגון המתנהל לאור תורת הלמידה הארגונית אמור ללמוד מכל אירוע, במגמה לאתר את נקודות ההצלחה והכשל – על-מנת להשתפר בעתיד. After Action Review   = AAR: המתודולוגיה הרווחת לתחקור בארה"ב, ונראה שגם באירופה, נקראת  AAR  המהווים ראשי תיבות לשם-  After Action Review . מתודולוגיה זו כה נפוצה, עד כי AAR  הפך לשם נרדף לתחקור בכלל, בדיוק כמו ש-  Frigidaire  הפך לשם עצם נרדף למקרר על שם החברה הראשונה שפיתחה מקרר ב- 1916, ופלאפון שהיה ראשון בארץ, משמש עד היום את חלקינו, כשם נרדף לטלפון סלולארי. שיטת ה- AAR  פותחה ב –  NAVY  האמריקאי בגוף ההדרכה, שחיפש איך לשפר את יכולת התרגול של החיילים. בסיומו של כל יום תרגול, גם אם התרגיל נמשך על פני מספר ימים, נשאלו החיילים ארבע שאלות, שהן הבסיס לכל  AAR  עד היום:...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

הארגון הלומד

תמונה
פיטר סנג'י, מומחה נודע בתחום הניהול, טוען כי בעידן הנוכחי הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן מותנית בהיותו " ארגון לומד ". ארגון כזה, לדבריו, הוא " מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה ".  סנג'י מונה חמישה תחומים של למידה בארגון, אשר, לדבריו, כל אחד מהם חיוני ותרומתו להצלחת האחר מכרעת, ולכן קיומם המשותף הוא שמאפשר למידה משמעותית של הארגון .  1)     מיומנות אישית.   לדברי סנג'י זהו " התחום של הבהרת החזון האישי שלנו והעמקתו ללא הרף, של מיקוד האנרגיות שלנו, של פיתוח סבלנות ושל ראיית המציאות באובייקטיביות ". סנג'י מייחס משמעות רבה לקשרים בין הלמידה האישית לבין הלמידה של הארגון ומדגיש כי " מחויבותו של הארגון ללמידה ויכולתו ללמוד אינם יכולים להיות גדולים יותר ממחויבותם ומיכולתם של אנשיו . " 2)     מודלים מנטליים.  אלו הם לדברי סנג'י "הנחות, הכללות, או אפילו תמונות או דימויים מוטמעים היטב, המשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם וכיצד אנו פועלים". הוא מדגיש את ח...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

שווקי חיזוי או הימורים?

תמונה
שווקי חיזוי (הידועים גם בשם שווקים מנבאים, שווקי מידע, שווקי החלטה, חיזויים עתידיים, או שווקים וירטואליים) הם שווקי חליפין שנוצרו במטרה למסחר תוצאות של אירועים. מחירי השוק יכול להצביע על מה קהל חושב שההסתברות של אירוע מסוים. הערכת שוק החיזוי נעה בין 0 ל 100%. המטרות העיקריות של שווקי חיזוי הן יצירת אמונות מצטברות על תוצאות עתידיות לא ידועות. סוחרים בעלי אמונות שונות מתמקדים בחיזויים שתשואותיהם קשורות לתוצאה העתידית הבלתי ידועה ומחירי השוק של החיזויים נחשבים לאמונה המצטברת. אבני דרך בשווקי החיזוי: אחד משוקי החיזוי האלקטרוניים המודרניים הראשונים הוא שוק ה- LOWA האלקטרוני של אוניברסיטת LOWA , שהוצג במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב ב -1988.  The Hollywood Stock Exchange , משחק שוק וירטואלי שהוקם ב -1996 , שבו שחקנים קונים ומוכרים מניות חיזוי של סרטים, שחקנים, מנהלים ואפשרויות הקשורות לסרטים, ניבאו נכון 32 מתוך 39 קטגוריות של המועמדים לאוסקר ב- 2006, ו -7 מתוך 8  של הזוכים בקטגוריות הראשיות. ביולי 2003 פרסם משרד ההגנה האמריקני שוק לניתוח המדיניות באתר האינטרנט שלו, ו...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

חכמת ההמון או טיפשות העדר?

תמונה
חכמת ההמונים היא כלי ליצירת ידע. זוהי תובנה קולקטיבית הנוצרת באמצעות יכולות של שיתוף פעולה   כאשר מתקיימים תנאים מסוימים , הסך הכל של הקבוצה גדול בהרבה מזה של הפרט.  ההפך מ"חכמת ההמונים" הוא טיפשות העדר .   משמע התנהגות קולקטיבית  הרסנית כאשר לא מתקיימים התנאים ל"חכמת ההמונים", שמביאה לתוצאה שהסך הכל שלה נמוך בהרבה מסכום מרכיביה . דווקא העמדה הקולקטיבית של קבוצות אנשים מגוונות שלא מכירים זה את זה, לא בהכרח מומחים, נטולות היררכיה, ייתנו את התוצאות הטובות ביותר לארגון ביחס לעמדתו של מומחה אחד במענה על שאלה. שיטה זו של "יצירת ידע" הפכה דומיננטית בעקבות צמיחתם הדרמטית של אתרי אינטרנט כדוגמת "ויקיפדיה", המתבססים על "חוכמת ההמון": למרות שכותבי ויקיפדיה רבים – ולכאורה אין פיקוח על איכות כתיבתם – מחקר שערך כתב העת "Nature", שבדק 42 ערכים מדעיים מדגמיים על ידי מומחים, מצא בוויקיפדיה רק מעט יותר טעויות מאשר בבריטניקה. זאת למרות שהבריטניקה נכתבה על ידי מומחים. דוגמאות נוספות ל"חוכמת ההמון" הן "הקוד הפתוח...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא